3

נזק קטסטרופאלי

כלי נשק גרעיניים הם כלי הנשק ההרסניים, לא אנושיים ובלתי מבחנים (indiscriminate) ביותר שנוצרו אי פעם. הם אינם דומים לכלי נשק אחרים בהיקף ההרס שהם יוצרים ובנזקים המתמשכים של הנשורת הרדיואקטיבית הפוגעת בגנים. פיצוץ של פצצה אחת מעל עיר יכול לגרום למליוני הרוגים. שימוש בעשרות או מאות פצצות ישבש את האקלים העולמי ויגרום לבצורות נרחבות.

שימוש, ניסוי וייצור

4

בכלי נשק גרעיניים נעשה שימוש פעמיים בשדה הקרב – על הערים היפניות הירושימה ונאגסאקי ב-1945. יותר מ 210,000 אזרחים חפים מפשע נהרגו ומספר רב יותר סבלו מפציעות חמורות. גם אם לא יתפוצץ עוד נשק גרעיני מעל לעיר, עדיין ישנם השפעות בלתי נסבלות מייצור הנשק, ניסויו ופרישתו משום שהם חלק מווית אסון אישי וקהילתי מתמשך של אנשים רבים ברחבי העולם.

השפעות מידיות והשפעות רחבות יותר

5

כלי נשק גרעיניים הם ייחודיים בכוח ההרס שלהם ובאיום שהם מהווים לסביבה ולהשרדות האנושית. הם משחררים כמות גדולה של אנרגיה בתצורה של פיצוץ, חום וקרינה. אין תגובה הומניטרית הולמת למימדי ההרס שיכולה לגרום פצצה גרעינית. בנוסף למליוני ההרוגים כתוצאה מהפיצוץ והחום, מלחמה גרעינית אזורית שתעשה שימוש בכ-100 פצצות בגודל הפצצה שהוטלה הירושימה תוביל לשיבוש האקלים העולמי ולפגיעה בתוצרת חקלאית באופן כה חמור שיותר ממליארד בני אדם עשויים לחיות בבצורת.

הגישה ההומניטרית

התנועה הישראלית לפירוק מנשק להשמדה המונית, מאמינה שהדיון על כלי נשק גרעיניים לא צריך להתמקד רק במסגרת המונחים של ביטחון לאומי, אלא לעסוק גם בהשפעה של הנשקים האלו על בני האדם, הבריאות שלנו, הקהילות והסביבה בהן אנו חיים עליהם אנו נסמכים בחיינו ולצורך פרנסתנו. התהליך שהוביל לאמנות לאיסור על מוקשים ב -1997 ועל פצצות מצרר ב 2008 המחישו את החשיבות של אימוץ דיון המבוסס על הפן ההומניטרי. כיום אנו חייבים לקבל על עצמנו גישה דומה כלפי כלי נשק גרעיניים.