1 (2)

בכדי למנוע אסון הומניטרי בקנה מידה חסר תקדים, אומות העולם חייבות להגביר את המאמצים להוציא את הנשק גרעיני אל מחוץ לחוק ולהשמיד אותו.
הבנה של “ההרס שיפקוד את האנושות כולה על ידי מלחמה גרעינית” היה הכוח המניע מאחורי אימוץ האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ב1968. סעיף VIשל ההסכם מחייב את כל המדינות לנהל משא והמתן בתום לב לפירוק כל הנשק הגרעיני בפיקוח בינלאומי קפדני ויעיל. מעל לארבעה עשורים מאוחר יותר נותרה הוראה זו בלתי מיושמת במידה רבה. בביקורת חשובה של האמנה במאי 2010,הזהירו ממשלות כי השלכות הומניטריות הרות אסון עלולות להיגרם כתוצאה מהמשך אי הפעולה בתחום.

איסור כלל עולמי

הדרך היעילה, המהירה והמעשית ביותר על מנת להשיג ולקיים את ביטולו של הנשק הגרעיני תהיה לנהל משא ומתן על הסכם מקיף,  בלתי הפיך, מחייב וניתן לאימות -ועידת נשק גרעיני-   שתקבץ את כל ההיבטים ההכרחיים של פירוק ומניעת הפצה של נשק גרעיני.  משא ומתן צריך להתחיל ללא דיחוי ולהתקדם בתום לב וללא הפרעה עד לסיומו מוצלח. גישה כזו נתמכת על ידי הרוב המכריע של אנשים וממשלות ברחבי העולם.
אמנת נשק גרעיני יכולה ללבוש מספר צורות.יש  להניח כי ההסכם יחייב את המדינות להתפרק מנשקן דרך התקדמות בשורה של שלבים, החל מהורדת הנשק הגרעיני שלהן ממצב כוננות גבוה. רצוי, גם לאסור את הייצור של חומר בקיע ולקבוע כי מאגרים קיימים יבוטלו או יוצבו תחת שליטה בינלאומית מאובטחת. מערכת ניטור בינלאומית וסוכנות ייעודית יוכלו להיות מוקמות בכדי לוודא את העמידה בכל הוראות האמנה.