response

התקפה גרעינית בכל מקום בעולם תציף את תשתיות בריאות, מה שיהפוך תגובה הומניטרית יעילה לבלתי אפשרית.

הפצצות גרעיניות ימגרו את התשתית החברתית הנדרשת להתאוששות מסכסוך. תקשורת ומערכות תחבורה, ציוד כיבוי אש ובתי חולים יערמו בהרס מוחלט ברחבי אזור בטווח של קילומטרים רבים. מי שינסו לספק הקלה לחולים או פצועים,יהיה חשוף לרמות גבוהות של קרינה רדיואקטיבית, ויסכנו את חייהם. בשום מקום בעולם לא יהיה זה אפשרי לספק תגובה הומניטרית יעילה, דבר המדגיש את ההכרח בביטולו המוחלט של האיום גרעיני.

הצלב האדום וסוכנויות האו”ם

בהתאם לחזונו ההומניטרי של מייסדו הנרי דונאן, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום קרא לראשונה לאיסור על החזקת נשק גרעיני בספטמבר 1945, רק שבועות לאחר הפצצת הירושימה ונגסאקי. הוא הזהיר מאז שוב ושוב שהשפעתו של נשק גרעיני לא תדלג על בתי חולים, מחנות של שבויי מלחמה ואזרחים, והתוצאה הבלתי נמנעת עבורם היא השמדה. בשנת 2010 אימצה הוועדה את האיסור על הנשק גרעיני כאחד מראשי סדרי העדיפויות שלה.

ב1984,בשיאה של המלחמה הקרה, פרסם ארגון הבריאות העולמית מחקר מקיף על ההשלכות הבריאותיות העולמית של מלחמה גרעינית. הדו”ח, שעודכן ב1987,הגיע למסקנה כי ההפסד המיידי והמעוכב של חיי אדם ושל בעלי החיים יהיה עצום, ו”מצוקתם של הניצולים תהיה מחרידה פיזית ונפשית.  פירוק נשק גרעיני רלוונטי באופן ישיר לעבודתן של סוכנויות או”ם רבות, כולל אלו העוסקות בפליטים, זכויות אדם, פיתוח, ביטחון מזון ואיכות הסביבה.

נשק גרעיני מהווה את האיום המיידי הגדול ביותר לבריאותם ולרווחתם של בני אדם. ברור מאליו שאף שירות בריאות בעולם לא יהיה מסוגל להתמודד כראוי עם מאות אלפי אנשים שנפצעו קשה מפיצוץ,חום או קרינה, שיפגעו אפילו כתוצאה מפצצה בודדת במשקל מגה טון אחד. מה שיוותר מהשירותים הרפואיים בעולם לא יוכל להקל על נפגעי האסון באופן משמעותי. לקטסטרופה המיידית יש להוסיף את ההשפעות ארוכות טווח על הסביבה. רעב ומחלות יהיו נפוצים, והמערכות החברתיות והכלכליות יהיו משובשות לחלוטין. הגישה היחידה לטיפול בהשפעות הבריאותיות של פיצוצים גרעיניים לכן היא בראש ובראשונה מניעה של פיצוצים כאלה מלכתחילה.” –  WHO