landminevictim

ישנם הסכמים האוסרים על נשק ביולוגי, נשק כימי, מוקשים ופצצות מצרר, אך הסכם כזה אינו קיים -עדיין- עבור נשק גרעיני.
הקהילה הבינלאומית נשאה ונתנה לגבי הסכמים לחיסול סוגים שונים של נשק הגורם לפגיעה בלתי מתקבלת על הדעת לאדם ולסביבה. הסכמים כאלו קיימים עבור נשק ביולוגי וכימי,מוקשיםולאחרונה גםשימוש בפצצות מצרר.  למרות שהיכולת ההרסנית של נשק גרעיני גדולה פי כמה מאלו של כל כלי הנשק האחרים, הוא עדיין לא כפוף לאמנה של איסור אוניברסלי. למרות זאת, השימוש בגרעין אסור לפי כללי משפט ההומניטארי הבינלאומי,  וכל האומות מחויבות לנהל משא ומתן בתום לב לפירוקו.

משפט הומניטרי וביטחון אנושי

נשק גרעיני אינו יכול להבחין בין מטרות צבאיות ואזרחיות, או בין לוחמים ושאינם לוחמים. מרבית ההרוגים של מתקפה גרעינית יהיו בהכרח אזרחים. ברגע שהפיצוץ של תגובת השרשרת הגרעינית שוחרר, אין אפשרת לבלום אותו.אנשים במדינות שכנות ורחוקות שאין להם כל קשר לסכסוך יסבלו מההשפעות הנשורת הרדיואקטיבית, גם אם היו במרחק בטוח מהפיצוץ וההרס התרמי באזור נקודת הפיצוץ. הרסנות בלתי מידתית וחסרת הבחנה זו היא באופן ברור הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות הרות האסון של מלחמה גרעינית נמצאות בקצה הקיצוני של רצף האלימות המזוינת המערערת את הבריאות והביטחון. הוצאת הנשק הגרעיני אל מחוץ לחוק והשמדתו הן חלק ממאבק רחב יותר השם את האדם ובטחונו במרכז ומתבסס על כבוד לזכויות יסוד, ובהן הזכות לחינוך, טיפול רפואי, עבודה הגונה וסביבה נקייה.